הוא נחשב לאחד הנגיפים הנפוצים ביותר כיום ונדבקים ממנו הן גברים והן נשים ובטווח גילאים רחב מאד. נגיף הפפילומה האנושי – Humen Papillomavirus (HPV) הינו קבוצה של יותר מ – 200 סוגים שונים של נגיפים, המועברים בזמן מגע מיני.
חלק מהסוגים נחשבים למסרטנים ולגורמים לסרטן צוואר הרחם ולסרטן מסוגים נוספים וחלק אינם מסוכנים כלל וייעלמו מעצמם לאחר ההדבקה או יהפכו בשלב מסוים ליבלות. יחד עם זאת, ובעיקר בשל הפיכתו של הנגיף במצבים מסוימים לתאים סרטניים (בכל קבוצת 100,000 נשים, 4 סובלות מסרטן צוואר הרחם) חשוב לפעול כדי להקטין את הסיכוי בהדבקתו ובעיקר גם להיות מודעים לתסמינים הנלווים אליו (במידה ואלה, אכן מופיעים). לשמחתנו, ובעיקר בשל הפיתוחים הרפואיים הרבים בשנים האחרונות וגם המודעות והצורך לכך, מוצע כיום חיסון העוזר במניעה.
מהו נגיף הפפילומה האנושי
את נגיף הפפילומה האנושי אפשר למצוא כיום בעולם המערבי אצל 80 אחוז מהנשים והגברים שפעילים מינית. במרבית המקרים הזיהום, שאותו הוא מעורר בגוף, חולף מעצמו ולא מותיר אחריו נזקים או סימנים כלשהם, אולם במקרים מסוימים עשויות להיות נלוות אליו תופעות לא נעימות. שלא כמו הדבקה במחלות מין מסוג אחר, קונדום, במקרה כזה, לא תמיד ימנע את ההדבקה כי אם אך ורק הימנעות מוחלטת מיחסי מין.
אצל 90 אחוז מהנדבקים בנגיף לא מופיעים סימפטומים בסמוך למועד ההדבקה וגם לאחריו, ובתוך תקופה של בין 6 חודשים עד שנתיים, מערכת החיסון מצליחה להתגבר עליו ומעלימה אותו. במידה ומופיעים תסמינים, אלו תהיינה בדרך כלל יבלות – קונדילומה, או גידולים קטנטנים – פפילומה, אותם ניתן למצוא באיברי המין ו/או בפי הטבעת. במקרים נדירים הדבקת הנגיף גורמת להתפתחות סרטנית, כשבדרך כלל מדובר בסרטן צוואר ובמקרים אחרים בסוגים אחרים של סרטן, כמו סרטן הפין, סרטן פי הטבעת וסרטן הלוע.
הפפילומה, שלה גורם הנגיף, נחשבת למחלת המין הנפוצה ביותר כיום והיא תוקפת לרוב את הגילאים 14 עד 59. על פי מעקבים ובחינות שנעשו, נמצא כי עד לגיל 50, קרוב ל – 80 אחוז מהאנשים יידבקו באחד מסוגי הנגיף. השכיחות בהדבקה נמוכה בקרב אוכלוסיות מסוימות, כמו אוכלוסיות דתיות וכאלו המקפידות על מונוגמיה.
איך מאבחנים זיהום
אבחון הפפילומה מצריך בדיקה גופנית של אברי המין ופי הטבעת, כשלנשים מומלץ גם לעבור משטח צוואר הרחם, כדי לשלול הידבקות בסוג ווירוס פפילומה מסוים, הגורם לסרטן ובעל השלכות חמורות במיוחד. אבחון הזיהום נחשב לקל יחסית בשל צורתם המיוחדת של הנגעים עצמם – יבלות המזכירות בצורתן כמעיו כרוב.
מעבר לכך, ובמידה ולא הופיעו תסמינים לווירוס אך ישנו חשש כבד להידבקות, צובעים את אותו אזור חשוד בחומר מיוחד, המזהה את התאים שנדבקו בווירוס. הבדיקה הגופנית, הנחשבת לבדיקה הראשונה במסגרת האבחון הכולל, נעשית תוך התייחסות לתלונותיו של המטופל וכוללת איתור הקונדילומות באיבר המין או בפי הטבעת.
משטח פאפ, שנעשה לרוב תחת טשטוש קל, כולל לקיחת דגימה מדופן צוואר הרחם, הנשלחת למעבדה פתולוגית כדי לבחון האם קיימים שינויים כלשהם בנרתיק, העשויים להעיד על התפתחות סרטן. את הבדיקה מומלץ לנשים לעבור אחת ל – 3 שנים, כחלק משגרת הבדיקות הכוללת. מעבר לכך, אנשים הנוטים לקיים יחסי מין לא מוגנים או שיש להם פרטנרים רבים נמצאים בקבוצת הסיכון ועם סיכוי גבוה לחלות במחלה. לאלה, מומלץ לבצע בדיקות לאיתור מחלות מין נוספות ולא רק לאיתור פפילומה.
HPV וסרטן
נגיף הפפילומה נחשב, כאמור, לאחד הנגיפים הנפוצים ביותר בעולם המערבי כיום. הוא שכיח הן בקרב גברים והן בקרב נשים, וככל שמתבגרים הסיכוי להידבק בו הוא גבוה יותר. בדרך כלל, יבלות בפי הטבעת או על איברי המין אינן מסוכנות ובמרבית המקרים כלל לא מורגשות. אולם, חשוב לדעת שזיהום מהנגיף יכול להעלות את הסיכוי להתפתחות סוגים שונים של סרטן, כמו סרטן צוואר הרחם, סרטן הפין, סרטן הפות וגם סרטן פי הטבעת.
על פי נתונים שנאספו על ידי האגודה למלחמה בסרטן, בסביבות 180 שנים נשים מאובחנות בכל שנה כחולות בסרטן צוואר הרחם בשל הידבקות בנגיף ה – HPV. בעולם, סרטן צוואר הרחם נחשב לאחת מהמחלות הממאירות השכיחות ביותר, ולמעשה הוא מקום שני ברשימה.
המחלה שכיחה בעיקר בקרב נשים בגילאי 45 ומטה ובמדינות מפותחות. כחצי מיליון נשים מאובחנות בכל שנה בעולם כחולות במחלת סרטן צוואר הרחם. משערים כי מספר זה יכפיל את עצמו עד לשנת 2050 במידה ולא יקפידו על טיפולים מונעים, כמו חיסון, למשל. נכון להיום, בכל שנה נפטרות 270,000 נשים מסרטן זה והוא נחשב לגורם התמותה מספר 3 בעולם, לאחר סרטן השד, שבמקום הראשון וסרטן הריאות שבמקום השני.
חיסון נגד הנגיף
מכיוון שמדובר בנגיף שידבקו כמעט 80 אחוז מהנשים במהלך חייהן, ישנה חשיבות רבה מאד למתן החיסון. מעבר לכך, גם העובדה שמדובר בנגיף, שעשוי להתפתח לסרטן צוואר הרחם, הופכת אותו לנגיף המצריך התייחסות מיוחדת, שלא כמו נגיפים שכיחים אחרים.
ישנם כיום מספר סוגים שונים של חיסונים נגד נגיף הפפילומה, המגנים מפני זיהום של 4 סוגים שונים של נגיפים: 6, 11, 16 ו – 18. סוגים אלה הם האחראיים על היבלות באיברי המין ועל התפתחות של סרטן צוואר הרחם. ישנם 35 סוגים שונים של פפילומה, אך מרביתם נעלמים מעצמם לאחר תקופה של עד שנתיים מרגע ההדבקה. פפילומה מסוג 6 ופפילומה מסוג 11, הגורמים להתפתחות של יבלות באיברי המין, במרבית המקרים (90 אחוז מהמקרים) אינם הופכים לתאים סרטניים. לעומת זאת, 7 סוגים אחרים של הנגיף, כשהשכיחים ביותר בהם הם 16 ו – 18 בעלי סבירות גבוהה במיוחד להיווצרות סרטן צוואר הרחם.
החיסון נגד הנגיף, המוצע כיום הן בארץ והן בעולם, איננו מונע את ההדבקה של הנגיף אך יכול למנוע את המחלות הנלוות לכך. במעקב שבוצע במהלך שנתיים על נשים שקיבלו את החיסון, נמצא כי אף אחת מהן לא לקתה בסרטן צוואר הרחם, וזאת בהשוואה לקבוצת הבקרה שבה 7 נשים מתוכה פיתחו תאים סרטניים. בישראל, החל משנת 2008, מוצע חיסון נגד סרטן צוואר הרחם – Cervarix, הניתן לבנות 9 ומעלה. חיסון אחר, Gardasil, מאושר בישראל לנשים עד גיל 26 והוא קיים בסל הבריאות. שני סוגי החיסונים נמצאו על פי מחקרים שבוצעו לאורך השנים ככאלה המסייעים במניעה מוחלטת של המחלות הנלוות לנגיף ותוצאותיהם מעודדות את מתן החיסון בעיקר לבנים ולבנות בגילאים 10-13, שאצלם הסיכוי להימצאות הנגיף הוא נמוך במיוחד.
בכל המחקרים שעקבו אחר נשים, שקיבלו את החיסון, נבדקו בין היתר תופעות הלוואי שלו. בדומה לכל חיסון אחר, גם לאחר החיסון נגד הנגיף, עשויות להופיע תופעות שונות, אולם הסיכוי שהן תופענה נמוך במיוחד. התופעות עשויות להיות אודם או כאב באזור ההזרקה, תחושת חולשה, כאב ראש, כאב בטן או בחילות. החיסון עצמו ניתן ישירות אל שריר הדלתואיד שבזרוע. מדובר ב – 3 זריקות, הניתנות בהפרש של מספר חודשים זו מזו. הזריקה השנייה ניתנת לאחר כחודשיים ממועד הזריקה הראשונה והזריקה השלישית ניתנת כחצי שנה לאחר הזריקה הראשונה.
ישנם מצבים מסוימים שבהם ניתן החיסון באופן יזום: לאחר הופעת גידולי קונדילומה, במידה ומשטח פאפ יצא לא תקין וגם במידה ובוצעה בדיקת PCR, שהצביעה על הימצאות נגיפי HPV. את החיסון יכולות לקבל נשים מניקות, נשים הסובלות ממחלות הקשורות למערכת החיסונית וגם לנשים עם מחלות חריפות קלות, כמו למשל, זיהום בדרכי הנשימה, שלשול ועוד. החיסון איננו מומלץ לנשים בהריון, שכן נכון להיום אין מספיק נתונים היכולים להצביע על מידת השפעתו לרעה הן על ההיריון והן על העובר. בנוסף, החיסון איננו ניתן גם לנשים הסובלות מאלרגיה לאחד מרכיבי החיסון או מאלרגיה מיידית לפטריות.
מניעת הדבקות בנגיף
מניעת ההדבקות בנגיף היעילה ביותר היא קבלת החיסון או הימנעות מוחלטת מיחסי מין. מכיוון שאפשרות 2 איננה ריאלית, מומלץ להשתמש בקונדום בזמן יחסי מין וגינאליים, יחסי מין אוראליים או אנאליים. השימוש בקונדום איננו יכול למנוע בצורה מוחלטת את ההדבקות אך יכול להפחית את הסיכוי לכך באופן משמעותי. הסיבה לכך קשורה לעובדה שניתן להידבק ביבלות גם דרך מגע בידיים וגם בעת מגע שטחי של העור, כמו התחככות, למשל.
הסימפטומים
למרות שהם לא מופיעים בחלק גדול מהמקרים, הם מהווים סממן ברור להדבקות בנגיף, שלאחר אבחונו אפשר להתחיל בקבלת טיפול. הסימפטומים העשויים להופיע לאחר ההדבקות בפפילומה יהיו בדרך כלל יבלות באיברי המין או בפי הטבעת, שהם כמעין נגעים קטנים נפוחים המזכירים במראה שלהם כרובית.
הם יהיו לרוב סמוכים זה לזה ובצבע ורוד-אדום-אפור. בזמן יחסי מין, כשמופעל עליהם כוח, עשויים הנגעים לדמם ובחלק גדול מהמקרים הם מלווים בתחושת חוסר נעימות ותחושת גרד באזור איבר המין. בדרך כלל היבלות תהיינה שטוחות וגם קטנות מאד וכמעט ולא ניתן יהיה לראות אותן ללא שימוש במכשיר מיוחד. יחד עם זאת, הן גם עשויות להיות גדולות ובולטות ולגרום, כאמור, לתופעות נלוות אחרות, מסוכנות, כמו סרטן צוואר הרחם ואפילו בעיות במהלך ההיריון.
חשוב לדעת
הפפילומה מועבר, כאמור, בקיום יחסי מין ובמרבית המקרים, לשמחתנו, איננו מורגש כלל ואיננו גורם להתפתחות של תסמינים כלשהם. אולם, גם כשמקפידים על שימוש בקונדום, חשוב לזכור שישנן מספר גורמים, המעלים את הסיכוי לפתח קונדילומה וגם להידבק בנגיף.
למשל, מי שנוטה לקיים יחסי מין לא מוגנים ולעשות זאת גם עם מספר רב של פרטנרים, הסיכוי שלו לפתח קונדילומה הוא גבוה באופן יחסי. מי שסובל ממחלות מין אחרות, נמצא גם הוא בקבוצת הסיכון ומי שמתחיל לקיים יחסי מין בגיל צעיר הסיכוי שלו להדבק בנגיף גבוה גם כן. מסיבה זו בדיוק ישנה חשיבות רבה מאד בהקפדה על קיום יחסי מין מוגנים וכן כאלה שהם עם פרטנרים קבועים.
לסיכום
הפפילומה במרבית המקרים איננו מסוכן וכלל איננו מורגש. רוב הנדבקים, נשים וגברים כאחד, אינם מפתחים תסמינים כלשהם לאחר ההדבקות בו והוא נעלם מעצמו בתוך שנתיים בדרך כלל. יחד עם זאת, חשוב לזכרו שישנם סוגים שונים של הנגיף העשויים להפוך לסרטניים, מה שמצריך התייחסות מיוחדות, מודעות רבה ובעיקר – מניעה.
כיום ישנו חיסון מיוחד נגד הנגיף, הניתן בישראל בבתי הספר לבנות בגילאי 10 עד 13. במקביל, ישנן מספר שיטות לאבחון הנגיף ומעבר לכך ישנם גם התסמינים הבולטים עצמם – יבלות באזור איברי המין ופי הטבעת, המצביעים על ההדבקות. הקפדה על יחסי מין מוגנים, הקפדה על פרטנרים קבועים ופנייה לרופא במידה והופיעו יבלות מציקות, יכולות לצמצם באופן משמעותי את הסיכוי להתפתחות סרטן. לנשים מומלץ לעבור בדיקת PAP אחת לשנתיים, המסייעת באבחון סרטן צוואר הרחם ויכולה, במידה ומזהים אותו בשלבים מוקדמים מאד, להציל חיים!
